מה משמעותו של הקניין הרוחני בעצם? בימי קדם הדברים היו פשוטים יחסית. התקיים סחר חליפין ברור תמורת דברים פשוטים, שניתן לאמוד על פי ערכם הפיזי. לאובייקט הנסחר הייתה נראות ונתוני משקל, גודל וכיו"ב, והייתה גם דרך מסוימת לקנות ולרכוש דברים. גם אם קנית שטח, יש לך אפשרות לגדר אותו פיזית כדי להוכיח ולסמן ששטח זה שלך. אפשר היה להוכיח שייכות גם על סמך ניירות כתובים (חוזים)- "השדה הזה שייך ל…" . לעומת זאת סוגיית הקניין הרוחני הינה מורכבת וסבוכה.
אי אפשר לראות, אבל אפשר לדעת…
הקניין הרוחני עוסק בנכסים, שאינם פיזיים. אינך יכול לראות, לשקול או לאמוד אותם באמצעים מקובלים, אך משמעותם נוכחת לחלוטין, משום שגם אם אינם נמצאים פיזית במוצר עצמו, יש להם ערך ממשי- רוחני ולא פיזי.
סיפור בג'ינס
בעולם המערבי הטענה היא שכ-75 אחוז מערך החברות הוא ערך רוחני. לדוגמה, כשאדם קונה ג'ינס, מחירו משקף הרבה יותר מעלותו. הרי אם היינו מחשבים, כמה היה צריך לשלם בפועל אך ורק על הג'ינס עצמו, ההוצאה על החומרים, העבודה שהושקעה בתפירה וכיו"ב הייתה מסתכמת בהרבה פחות. מדוע, אם כן, לקוח מוכן לשלם סכום גבוה על משהו שאינו מוחשי? כיום קונים מוכנים לשלם סכומים גבוהים יותר, משום שהם יודעים, שיקבלו איכות וערך חברתי. כלומר, לג'ינס יש ערך רוחני מעבר לעלות הייצור שלו. עוד דוגמה לכך היא בתעשיית התרופות. גם על תרופה אנו משלמים הרבה יותר מערך הייצור שלה, משום שאדם משלם גם על הידע, הניסויים, המחקרים ובכלל על כל התהליך שנעשה עד לתוצר הסופי- התרופה. שתי דוגמאות אלה מייצגות את חדשנות העולם המערבי, וככל שהעולם והחברה הולכים ומתפתחים, כך הנכסים בקניין הרוחני מפותחים יותר.
הפירמידה מתהפכת
התקדמנו מאוד מימי קדם, ומטבע הדברים עוד נתקדם, והשינוי הגדול ניכר בכל תחומי חיינו. כל כך התקדמנו, שכמעט קשה לזכור, שממש לא מזמן הצורך הבסיסי שלנו היה 'הישרדות', ורק אחריו הגיעה ה'שייכות' שהיא בעצם כל הדברים והצרכים הרגשיים בחיינו. כלומר, הסדרים של הפירמידה הישנה הולכים ומשתנים כל העת. הרוחני דוחק את הגשמי אט אט, וככל שהחברה תתקדם יותר, תעסוק פחות ופחות בדברים הבסיסיים. אפילו העיתון, שהיה עד ממש לא מזמן פריט בסיסי ומהותי כל כך בחיינו, איבד ומאבד מהפיזיות שלו, ובכלל אנחנו מתרחקים מהעולם הפיזי והגשמי ומתקדמים לרוחני.
עולם נטול הגבלות
מובן שיהיו מי שיחלקו ויטענו, שאין טעם בקדמה הזאת , כי היא באה על חשבון קשר או מגע אנושי. ובכן, ניתן להבין לגמרי מי שיטען כך, אך, בעיניי, הקדמה הזו מהווה יתרון גורף בכל התחומים, משום שככל שנתקדם מהעולם הפיזי לעולם הרוחני, לכולנו יהיה יותר הן ברמה האישית והן ברמה החברתית. כולנו נרוויח יותר, כל אחד ואחת מאיתנו גם כפרט וגם כחברה. בכל מקרה נצא נשכרים, משום שלקניין הרוחני, בניגוד לפיזי, אין גבול. לא ניתן לכמת אותו. הוא אינו מוגבל, ולכן כולם יכולים ליהנות ממנו. זו עובדה, שאנו מתקדמים יותר ויותר לעולם הרוחני והרעיוני. מתי נגיע לשם לגמרי? זו שאלה מעניינת ומרתקת. לא נוכל להתנתק לחלוטין מהעולם הפיזי, אך ההתקדמות לרוחני תהיה מכרעת, וזה ישפיע על כולנו אפילו ברמת משחקי הילדים. בהרבה מקרים מגרש המשחקים כבר לא מתקיים במרחב הפיזי, אלא מתקיים במרחב הווירטואלי, ועל כן אין צורך במריבות או קטטות על טריטוריית שטח המשחק. זו רק דוגמה קטנה למה שיכול לקרות, אך הדבר הגדול באמת בעיניי הוא צמצום הפערים האפשרי. פעם העולם התחלק למי שיש לו ולמי שאין לו, וכמובן דובר על המרחב הפיזי. מה שמתחיל לקרות כבר היום הוא שהעולם מתחיל להתחלק על פי סטנדרטים חדשים: מי שיש לו הידע, ומי שאין לו. היום הידע הופך לזמין לכולם, ולכן אפשר לצמצם פערים באופן מהיר מאוד. הכל לפי כוח הרצון של הפרט, שיכול להוביל אותו להצלחה ולהתקדמות.