פטנטים

מהו פטנט?

פטנט מהווה חוזה בין שתי ישויות: בין הממציא ובין המדינה. המדינה מבקשת לפרסם את הרעיון לטובת הכלל, ובתמורה לכך היא מעניקה לממציא מונופול בלעדי על ההמצאה שלו למשך 20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט. חוזקה של הבלעדיות, כמובן, נובע מתיאור ההמצאה בפטנט, ועל כן יש להיות זהיר בזמן כתיבת הפטנט, לתאר במדויק את ההמצאה עד רמת הביצוע וכן לתבוע בתוך הפטנט את ההגנה הנדרשת להמצאה.

עצם זה שהמדינה מעניקה לממציא את החירות ליהנות ולנצל את הרווחים מרעיונותיו הוא יתרון עצום, במיוחד למי שיודע לנצל אפשרות זו ולמקסם את הפוטנציאל. מה האינטרס של המדינה לעשות כן? במקום שהפטנט יישמר בסוד, הוא יפורסם, יוכר וכך יעודד את כלכלת המדינה, שהרי השקיפות ועצם הפצת הידע החדש, שאותו חולקים כולם, מאפשרות את התקדמותה של המדינה. הרעיון הופך לנחלת הכלל אחרי פרק זמן זה, וכולם יכולים ליהנות ממנו באופן חופשי לחלוטין. דוגמה מצוינת לכך  היא התרופה פרוזק. ביום שפקע הפטנט על המנייה של חברת התרופות, בעלת הפטנט של הפרוזק, המנייה צנחה בדראסטיות, ומדוע? משום שנפתחה האפשרות לכלל למכור תרופה עם המרכיב הפעיל ששימש לייצור הפרוזק.

מהו פטנט ע"פ החוק

אז מה אומר החוק לגבי המצאות ופטנטים? החוק אינו מגדיר, מהי המצאה, אלא מה הוא פטנט. החוק מגדיר את הפטנט כדבר שיכול להיות מוצר חדש, שיטה חדשה, או קומבינציה חדשה של דברים ידועים, כלומר חיבור או צירוף של דברים, שהחיבור ביניהם או שאיננו מובן מאליו או שהתוצאה של החיבור ביניהם אינה מובנת מאליה. למשל, קומבינציה בין שני תחומים שונים: ביולוגיה ואלקטרוניקה, איננה חיבור, שמובן מאליו. פטנט יכול להיות גם בקבלת תוצאה, שאינה מובנת מאליה, כמו לחבר 1 ועוד 1 ולקבל תוצאה של 3.

פטנט מגן מפני ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא שלא ברשות בעל הפטנט.

יפה שתיקה לחכמים

 בכל הנוגע לענייננו, השתיקה היא לא רק יפה, אלא קריטית.לא כדאי לפרסם את הרעיון טרם הגשת בקשה מסודרת לפטנט. אם הרעיון יפורסם באיזו שהיא דרך טרם הגשת בקשה לפטנט, עלול בעל הרעיון לאבד את זכותו לקבל פטנט על הרעיון שלו. עיקרון זה עלול להיות הרסני אפילו במקרים, שבעל הרעיון בעצמו פרסם את הרעיון שלו. ניקח דוגמא מהחיים עצמם על שלושה סטודנטים מMIT . בעת ששלושתם למדו לתואר שני, הם חגגו ביחד את חג הפסח וסעדו יחדיו בליל הסדר.  בין האפיקומן לחרוסת הם המציאו את שיטת ההצפנה הקרויה  "RSA" (מפתח הצפנה מבוסס "המפתח הפרטי" ו"המפתח הציבורי"),  ראשי תיבות של שמותיהם של הממציאים. ההמצאה הזו חשובה מאוד בעולם האינטרנט. כשרוצים לשלוח מידע חסוי, באופן שבו יגיע ישירות לנמען, אפשר, כמובן, "להצפין" את המידע, אבל אז נצטרך לשלוח לנמען את מפתח ההצפנה, אבל כאן כבר מתעוררת בעיה, משום שאם השולח אכן ישלח לנמען את קוד ההצפנה, יש סיכוי שהקוד יסתנן למישהו אחר, שיוכל להעתיק אותו בדרך, לקודד אותו ולפתוח את הקובץ. כאן נשאלת השאלה, איך ניתן למנוע זאת לחלוטין? כיצד אפשר להבטיח, שאף אחד אחר לא ישיג את המידע שיועד לאדם ספציפי?   כדי לפתור סוגיה מאתגרת זאת ניסו דרכים רבות ושונות, אך הן היו מסורבלות  וגם  לא היו בטוחות דיין. לא הייתה שום דרך   לדעת בוודאות, שהמידע יהיה בטוח וגלוי לנמען בלבד, ולכן ההמצאה של השלישייה המופלאה הכתה גלים. איך עובד "המפתח הפרטי" ו"המפתח הציבורי"? הנמען מייצר שני מפתחות: ציבורי ופרטי. "הציבורי" משמש להצפנה, ואילו "הפרטי" משמש לפתיחתה, ולכן את הציבורי ניתן לפרסם באינטרנט שיהיה גלוי לעיני  כולם וישמש ליצירת הצופן, שאותו רק הנמען יוכל לפענח בעזרת המפתח הפרטי. שני מפתחות, שאינם סימטריים, אינם אותו המפתח. הציבורי מאפשר להצפין, ואילו הפרטי מאפשר לפתוח. לרוע מזלם, השלושה עשו טעות גדולה, כשפרסמו את הרעיון שלהם במאמר מדעי. זו הייתה טעות  חמורה, שנבעה מחוסר ידע.

מסקנות מהסיפור:

1. כשמזמינים אותך חברים חכמים לליל הסדר, לך! בכלל, זכור לבלות תמיד את זמנך עם חברים ואנשים איכותיים, כי רק טוב יכול לצאת מזה…
2. אם יש לך רעיון טוב, אל תמהר לרוץ ולספר, אלא בדוק כראוי והתייעץ עם עורך פטנטים מוסמך כדי לבדוק את האפשרויות, כיצד ניתן להגן על הרעיון. לפרסם ולירות לעצמך ברגל, זה כואב, כואב מאוד. לאחר הפרסום, כשממציא מגלה עד כמה מהפכני ומדהים היה הרעיון שלו, הוא יגלה, למגינת ליבו, שהוא תרם לעולם רבות, אבל הוא עצמו לא יוכל להרוויח מכך דבר…
3. זכור! גם המצאה גאונית, שמשנה את פני העולם, לרוב לא תיראה כזו בתחילת דרכה, אלא בדיעבד.

אמנם סעיף 1 נשמע כהלצה, אך לא כדאי לזלזל בו. יש נטייה לחשוב שהמצאות קורות בחדרי חדרים ובאפלה, אך דווקא האקראיות, שנוצרת בחיים, היא זו שיוצרת את ההזדמנויות להמצאות. חייבים להיות מספיק ערניים, קשובים וחדים כדי לתפוש את מה שפעמים רבות קורה מתחת לאף.

אל תזרוק שום דבר!

דוגמה למי שרצה למצוא דבר אחד ומצא דבר אחר, גאוני לא פחות ואולי יותר, היא הדוגמא של אלכסנדר פלמינג, רופא וביוכימאי,  שניסה למצוא אנטיביוטיקה ב-1928. הוא ניסה להשתמש בחומרים שונים, אך, לדעתו, ללא תוצאה שתוביל להצלחה. הוא השאיר את צלחת הניסויים בכיור, ויצא לסוף שבוע לביתו מבלי לשטוף את צלחת הפטרי עם החיידקים. כשנזכר וחזר כדי לנקותה, הבחין, כי גדל בצלחת זיהום פטרייתי על פני צלחת, שבה גדלו החיידקים. הזיהום עצמו היה שגרתי, אך הוא שם לב לכך שמושבות החיידקים בסביבת הפטרייה היו קטנות ופגועות יחסית למושבות החיידקים המרוחקות מהפטרייה. הוא גילה שחומר פעיל מסוים שמייצרת הפטרייה הוא הגורם להרג החיידקים, וקרא לחומר פניצילין. לו היה שוטף את הצלחת, לעולם לא היה מגלה את הפניצילין. מה שקרה שם היה אקראי לחלוטין, אך גם לגורם הערנות יש אפקט חשוב ולעיתים מכריע. יש לשאול את השאלות הנכונות, משום שכך מתחילות כל ההמצאות החשובות באמת בעולם.

על גירוי, אקראיות, שאלות, סקרנות והזיות

כמה שנים לאחר שהומצא הפניצילין, עשה הכימאי ד"ר אלברט הופמן ניסויים בפטריות כדי להמציא סוג חדש של אנטיביוטיקה. במהלך עבודתו נדקר במחט, ובדרך הביתה, כאשר הוא מדווש במרץ על אופניו, החל להזות הזיות מטורפות. הוא הגדיר נסיעה זו כ"חווית האופניים המעניינת ביותר שהייתה לי…" מובן שלא ידע זאת בזמנו, אך הוא בעצם גילה באקראי את הLSD (עד היום חובבי החומר האסור חוגגים את 'יום האופניים'). איך כל החגיגה הזאת החלה?

הפטריות (דבר מדהים, שאיננו יודעים ותופשים את מורכבותו עד היום)  הן אלו שיצרו את החומר, שגורם להזיות. אותו מדען רצה להגיע לגילוי מסוים, אך במקום זאת גילה דבר אחר, לא פחות חשוב, משום שה LSD משמש גם לפתרונות רפואיים ואיננו מסתכם רק בסתם סם הזיות.

מסקנה- לרוב גילוי המצאתי לא מלווה ב"יוריקה מצאתי", אלא מתוך שאלה וסקרנות  "היי…משהו מוזר קורה פה…".

הגנה אזורית

ההגנה על קניין רוחני היא אזורית בלבד (אין דבר כזה “פטנט כלל עולמי”) ותלויה במדינה,  שבה נתבקשה ההגנה. ההגנה על קניין רוחני בכל מקום תלויה בדרך כלל בחוקי המדינה, שבה נתבקשה הגנה רוחנית.  איך מגנים על פטנטים בהרבה אזורים? איך אפשר, אם כן, ליצור עבורם הגנה רחבה ברמה העולמית? איך נבנה לעצמנו חומת מגן מספיקה?

השאלה נהיית עוד יותר מורכבת לאור העובדה, שתאריך הגשת הבקשה לפטנט הוא התאריך הקריטי. מצב זה נכון לגבי כל המדינות. כדאי לקבל בכל המדינות את התאריך המוקדם ביותר האפשרי. איך ניתן אם כן להגיש את הבקשה לפטנט בכל מדינות העולם בבת אחת?

אמנת פריס

ב1883 ישבו מיטב המוחות בעולם לענות על השאלה הזו ויצרו ביחד את 'אמנת פריס'. על פי 'אמנת פריס', תאריך הגשת בקשה לפטנט במדינה אחת תוכר על ידי המדינות האחרות החתומות על האמנה כתאריך הגשת הבקשה במדינה שלהם, אם הבקשה תוגש במדינה האחרת תוך שנה מההגשה במדינה הראשונה. לדוגמא, אם ממציא ישראלי מגיש את הבקשה הראשונית לפטנט בישראל ואח"כ מגיש את הבקשה לפטנט בארה"ב, תוך שנה מההגשה הראשונית, מדינת ארה"ב תכיר בתאריך הבקשה הישראלית, הקדום יותר, עבור הבקשה שהוגשה בארה"ב למרות שתאריך ההגשה בארה"ב בפועל הוא מאוחר יותר. תהליך זה מקנה קדימות של עד שנה לעניין ראשוניות, חידוש, והתקדמות המצאתית. נמשיך בדוגמא הנ"ל. גם אם יבוא ממציא אמריקאי ויגיש בקשה לפטנט על אותה ההמצאה בארה"ב בין תאריך ההגשה של הבקשה לפטנט בישראל ובין תאריך ההגשה לפטנט בארה"ב של הממציא הישראלי, הממציא הישראלי יקבל את הקדימות, והפטנט יהיה שלו בשל תאריך הבקשה הישראלית הקודמת.

לפי 'אמנת פריס' יש איסור להפלות בין המדינות ועל כן הגשה במדינה כלשהי, החתומה על אמנת פריס, מחייבת את כלל המדינות החברות ב'אמנת פריס'. 'אמנת פריס' הינה אמנה פופולארית מאוד ותקפה כמעט בכל המדינות המובילות בעולם. יתרונה של 'אמנת פריס' איננה רק בנוחות שהיא מקנה לממציא, שאינו צריך להגיש את בקשתו בכל המדינות בבת אחת, אלא היא גם מהווה הרבה פעמים קרש הצלה ליזם המתחיל, שכן הגשת פטנט בכל המדינות המובילות יכול לעלות כסף רב. כך 'אמנת פריס' מאפשרת, לאחר הגשת הבקשה הראשונית לפטנט, עד שנה ארכה לצורך גיוס השקעה ופיתוח הרעיון. למעשה, ההגשה הראשונית "קונה" ליזם ארכה של שנה עד להגשת בקשת הפטנט במדינות אחרות.

יתרון ההגשה במדינה קטנה

'אמנת פריס' מעניקה יתרון יחסי דווקא למדינות הקטנות משום שאם, לדוגמא, מגישים את הבקשה לפטנט בישראל, ההגשה הזו, שהיא יחסית זולה, מקנה אותה הגנה למשך שנה בכלל המדינות החברות באמנת פריס. בנוסף, שימוש ב'אמנת פריס' במדינות הקטנות תחילה  מקנה רווח של עד שנה נוספת בשווקים הגדולים, שכן התוקף של 20 שנה בשווקים הגדולים מתחיל רק בעת ההגשה בהם, כלומר עד שנה לאחר הגשה הראשונית.

בשל כל היתרונות המוזכרים לעיל גם ישראל הצטרפה (כמו הרבה מדינות אחרות שהצטרפו), ל 'אמנת פריס', אולם אחת הבעיות ב'אמנה פריס' היא ששנה של קדימות בחלק גדול מהמקרים איננה מספיקה, ולכן הוסיפו את 'אמנת ה PCT' (Patent Cooperation Treaty).

אמנת ה-PCT

אמנת ה-PCT היא שכלול של 'אמנת פריס'. על פי אמנה זו, אם תוך שנה מזמן ההגשה הראשונית היזם הגיש בקשה לPCT, הוא יוכל להגיש אותה הבקשה גם במדינות אחרות (החברות ב'אמנת ה PCT') בתאריך מאוחר יותר, עד 30 חודשים (נתון התלוי במדינה) מיום הגשת הבקשה הראשונית. בתהליך הPCT ישנו גם שלב הבחינה של בקשת הפטנט. בשלב זה הממציא יקבל דו"ח בחינה, שערך בוחן מוסמך של הPCT, ובו אינדיקציה לגבי החדשנות וההתקדמות ההמצאתית של ההמצאה המתוארת בבקשה. בחלק מהמקרים הבחינה מאפשרת לבעל ההמצאה לקבל בפעם הראשונה חוות דעת מקצועית על החדשנות של המצאתו. 

הבדלים בין האמנות

ישנו גם הבדל נוסף  בין שתי האמנות ,אמנת פריס' ו'אמנת ה 'PCT', בחישוב חיי הפטנט. לפי 'אמנת פריס' חיי הפטנט, שהם 20 שנה, מחושבים מרגע הגשת הבקשה באותה מדינה ספציפית למרות הרווח של שנה של קדימות מההגשה הראשונית במדינה אחרת. לדוגמא, אם ממציא ישראלי מגיש את הבקשה הראשונית לפטנט בישראל ואחרי שנה מגיש את הבקשה לפטנט בארה"ב, מדינת ארה"ב תכיר בתאריך הבקשה הישראלית, הקדום יותר, עבור הבקשה שהוגשה בארה"ב לראשוניות, אבל תחשב את חיי הפטנט רק מרגע ההגשה בארה"ב. כך למעשה ניתן, כביכול, להאריך את חיי הפטנט ל 21 שנה. לעומת זאת, לפי 'אמנת ה 'PCT', חיי הפטנט מחושבים במדינות השונות מרגע הגשת בקשת ה PCT. כאשר מגישים בקשות לפטנט במדינות השונות ע"פ 'אמנת הPCT', באיחור של עד שנה וחצי מיום הגשת בקשת ה- PCT, המדינות מחשיבות את אורך חיי הפטנט מיום הגשת בקשה לפטנט ב PCT.

בקשה ארעית

מכיוון שעל פי 'אמנת פריס' ניתן להגיש בקשה במדינה אחת ולאחר כשנה ניתן להגיש בקשה במדינה נוספת ולהאריך, כביכול, את חיי הפטנט ל 21 שנה. נוצר חוסר איזון עבור המגישים הראשונים בארה"ב שלמעשה מפסידים שנה של פטנט בשוק הכי גדול בעולם. בשל כך יצרו בארה"ב את האפשרות של הגשה ארעית – בקשת provisional, שהינה בקשה לפטנט שלא נבדקת ולא נבחנת. מטרת הבקשה הארעית היא שימור של תאריך ההגשה למשך שנה. כך יכול ממציא להגיש בקשה ארעית לפטנט, ולאחר שנה להגיש אותה בקשה לפטנט באופן רגיל ולקבל קדימות מתאריך הבקשה הארעית, כל זאת אעפ"י שחיי הפטנט יחושבו רק מרגע הגשת הבקשה באופן רגיל. כך ניתן להאריך, כביכול, את חיי הפטנט ל 21 שנה. חשוב לציין שבבקשה הארעית יש להסביר את ההמצאה באופן מלא ומדויק, גם אם אין היא נבחנת, שאם לא כן הבקשה הארעית לא תוכל לשמר את תאריך ההגשה לבקשה הרגילה.  הסכנה כאן היא שהממציא עלול לחשוף את הרעיון שלו לאחר הגשת הבקשה הארעית, משום שלדעתו, ההמצאה מוגנת בבקשה הארעית. אולם אם ההמצאה לא מוסברת באופן מלא ומדויק בבקשה הארעית, אין הבקשה הארעית מגנה, והממציא עלול להפוך להיות המפרסם בטרם עת של המצאתו. הדבר משול לאדם שמסתובב עם מטריה ומגלה מאוחר מידי, כי במטריה יש חורים, ועל כן היא לא מגנה עליו מהגשם.

להגשים חלום

יתרונות, חסרונות וטיפים. סיכום:

כאשר יש פטנט, הפטנט יעניק  את ההגנה המקסימלית ללא הצורך להוכיח העתקה או גנבה, כשיש מוצר המפר את הפטנט. גם אם ההפרה נעשתה בתום לב, רשאי בעל הפטנט לדרוש את סילוק המוצר.

ככלל, רצוי להגיש את בקשת הפטנט במהירות האפשרית. גם אם שני אנשים הגישו בקשה לפטנט על אותה ההמצאה, רק הראשון מביניהם יקבל פטנט עבור המצאתו. המגיש ראשון  הוא זה שזוכה בתהילה. ההיסטוריה לא זוכרת את הממציא שהגיש בקשה לתעופה 3 חודשים אחרי האחים רייט.